אני רוצה לספר לכם על נמרוד:

נמרוד היקר שלנו נפטר לא מזמן.  בני הבכור והאהוב היה ילד חייכן ונעים הליכות. האבהות לנמרוד הפכה אותי לגבר פתוח ורגיש ולימדה אותי רבות על הורות ועל עצמי. במובנים רבים הפכתי לפסיכולוג קשוב יותר. כשנמרוד נולד גילינו שמוחו אינו מתפתח באופן תקין עקב מיקרוצפלוס. בגיל 3 אובחן  כילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברמה בנונית-קשה. שנים רבות של חרדה, בדיקות וטיפולים שונים, גרמו לי לאהוב אותו יותר, להתחבר אליו ולרצות להגן עליו. בהמשך הצטרף למשפחה אחיו היקר איתמר. למרות הכאב הרב שחווינו, מצאנו הנאה רבה בגידול של נמרוד בבית. נמרוד היה ילד שמח ורגוע שאהב לטייל בטבע וללכת לים, אהב חברה, והיה חלק משמעותי מחיי המשפחה. 

היום לאחר פטירתו של נמרוד בני האהוב, אני ממשיך בפעילותי בעמותה למען צעירים אחרים במצבו.

הבית שאנו מקימים עבורם יגדיר מחדש את יחסנו למוגבלויות הקשות ויקרב אותם אלינו במקום להדיר ולהרחיק.