שיתוף פעולה בין המגזר השלישי לרשות המקומית
רעננה עיר נגישה
עיר נגישה באמת היא הרבה יותר ממדרכות מונמכות או חניות ייעודיות. עיר נגישה מאפשרת לכל תושב, גם לאדם עם מוגבלות קשה, לחיות בה בכבוד ובביטחון. רעננה היא עיר כזאת.
במסגרת המאמץ העירוני תומכת העירייה בהקמת הבית של עמותת 'בל"ב רעננה' עבור צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בתפקוד נמוך עד סיעודי. הפרויקט מהווה דוגמה מעוררת השראה לשיתוף פעולה בין הרשות המקומית למגזר השלישי. זהו מודל שממחיש כיצד חזון חברתי יכול להפוך למציאות כאשר עמותה, עירייה וקהילה פועלות יחד. חשוב לציין שהפרויקט של בל"ב רעננה מתאפשר גם בזכות התמיכה והליווי של משרד הרווחה, קרן שלם וקרנות הביטוח הלאומי.
מהו המגזר השלישי?
המשק הישראלי מתחלק לשלושה מגזרים עיקריים:
המגזר הציבורי, הכולל את המדינה, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.
המגזר העסקי, הכולל חברות פרטיות וגופים הפועלים למטרות רווח.
המגזר השלישי, הכולל עמותות וארגונים חברתיים ללא כוונת רווח.
המגזר השלישי פועל מתוך שליחות חברתית. מטרתו אינה רווח כלכלי אלא קידום מטרה ציבורית בתחומים כמו רווחה, חינוך, תרבות, בריאות או זכויות אדם.
עמותת 'בל"ב רעננה' הינה מלכ"ר המשתייך למגזר השלישי, והיא פועלת על מנת להגשים את חזונה: הקמת דיור בקהילה עבור צעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בתפקוד נמוך עד סיעודי.
שיתוף פעולה עם הרשות המקומית
רשות מקומית היא שחקן מרכזי בעיצוב איכות החיים של תושביה. כשעירייה בוחרת לתמוך בפרויקט חברתי, היא למעשה מצהירה על ערכיה. במקרה של הבית הנבנה ברעננה, שיתוף הפעולה בין העמותה לעירייה כולל מספר רכיבים מרכזיים:
הקצאת קרקע
איתור קרקע מתאימה הוא שלב קריטי בהקמת בית בקהילה. כשעיריית רעננה הקצתה קרקע בלב שכונת מגורים לטובת בית לאנשים עם מוגבלויות, היא בחרה במודע לשלב אותם, ולא להרחיקם. זהו ביטוי למחויבות של העיר כלפי תושבים עם מוגבלויות ומשפחותיהם, עם מסר ברור לכלל תושבי העיר: האנשים הללו מהווים חלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני.
יש רגע שבו חלום מפסיק להיות רעיון ומתחיל להפוך למציאות. הבנייה בעיצומה ואנחנו צריכים אתכם איתנו
ליווי מקצועי של האגף לשירותים חברתיים
האגף לשירותים חברתיים של הרשות המקומית ממלא תפקיד חשוב בליווי המקצועי של הפרויקט: מיפוי תושבים עם מוגבלות וצורכיהם המיוחדים, התאמת הפרויקט לאוכלוסייה הרלוונטית, שילוב נכון בתוך המערך העירוני, חיבור בין המשפחות לשירותים מתאימים, ותיאום עם משרד הרווחה.
העיר כקהילה מכילה
שיתוף פעולה בין המגזר השלישי לרשות המקומית מחולל שינוי תודעתי בקהילה. כשעירייה ועמותה פועלות יחדיו כדי לקדם דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלויות, נוצרת תפיסה רחבה של עיר מכילה – עיר שמבינה כי נגישות אמיתית אינה רק פיזית אלא גם חברתית.
הבית שבונה עמותת 'בל"ב רעננה' מהווה חלק ממדיניות עירונית השואפת לשילוב חברתי ממשי ועמוק. מדיניות זו מבוססת על אמונה שצעירים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בכל רמות התפקוד, זכאים לחיות את חייהם בקהילה בה גדלו, בקרבת משפחותיהם המתגוררות בעיר.
משמעות רחבה
המודל של שיתוף פעולה בין עיריית רעננה לעמותת 'בל"ב רעננה' יוצר תקדים חשוב. הוא מראה שכאשר עמותה יוזמת, מגייסת קהילה ופועלת במקצועיות, והרשות המקומית מעניקה לה גיבוי תכנוני ומוסדי, ניתן להקים פרויקטים פורצי דרך. עבור המשפחות, המשמעות עמוקה במיוחד: הן אינן עומדות לבדן מול מערכת גדולה וסבוכה; גורמים ציבוריים וחברתיים משתפים פעולה למען עתיד ילדיהן.
"ביום שבו הבית יפתח אוכל סוף סוף לנשום. לא כי הדאגה תיעלם. אלא כי אני אדע שיש לילד שלי מקום טוב לחיות בו"
סיכום
'רעננה עיר נגישה' אינה סיסמה ריקה. זוהי גישה שבאה לידי ביטוי בפעולות ובהחלטות קונקרטיות – כגון הקצאת קרקע לבית בלב שכונת מגורים, וליווי מקצועי של האגף לשירותים חברתיים. שיתוף הפעולה בין הרשות המקומית למגזר השלישי מדגים כיצד חזון חברתי הופך למציאות בשטח ויוצר תשתית אמיתית לפרויקטים חברתיים.
*המידע שבמאמר זה מסתמך כולו על מקורות גלויים. המאמר עוסק בנושא באופן כללי, מעבר לפעילותה הספציפית של עמותת בל"ב רעננה כיזמית ומקימת הפרויקט בית בקהילה ברעננה.
